FIGHT OR FLIGHT: אז- מנגנון הישרדותי, והיום? 

נניח שאתם שקועים בשנת לילה נינוחה, לפתע רעש לא צפוי מעיר אתכם. ברגע אחד אתם הופכים ערניים לחלוטין וגופכם דרוך ומוכן לפעולה. קורי השינה נעלמו, לבכם פועם במהירות ואתם קשובים לכל רחש, מוכנים להתמודד מול הפולש הבלתי צפוי. כאשר אתם מגיעים למקור הרעש, אתם מגלים שהחתול הפך את הכוננית בסלון. אולי אתם מקללים את הרגע בו החלטתם לצרף אותו למשפחה אבל גופכם נרגע אט אט, אתם שותים כוס מים, מכוונים את השעון רבע שעה מוקדם יותר כדי להספיק לסדר את הבלגן לפני היציאה לעבודה וחוזרים לישון.

מה בעצם קרה כאן?

מקורו של מנגנון ה- FIGHT OR FLIGHT הוא הישרדותי - תגובה ראשונית של מרכזים פרימיטיביים במוח למצב שנתפש על ידי המערכת הגופנית-נפשית כאיום קיומי. אבות אבותינו שחיו בג'ונגל ובסוואנה חוו שם סכנות קיומיות. כאשר שמעו רעש חשוד, מנגנון זה הכין את גופם ל"מלחמה או מנוסה" בעקבות מפגש אפשרי עם נמר למשל. על מנת לשפר את סיכוייהם לשרוד, הורמוני סטרס ובראשם אדרנלין וקורטיזול הוזרמו לדמם וגרמו לגיוס חירום של כל המערכות והאיברים החיוניים להישרדות, על חשבון מערכות שיגרה החיוניות להישרדות בטווח הארוך.

בעיתות חירום, מול איום פתאומי, לוקח פיקוד החלק של מערכת העצבים האוטונומית אשר אחראי על מנגנון "הילחם או ברח". באמצעות שחרור הורמונים שונים נגרמים בגוף שינויים קיצוניים ועיקר המשאבים הפיזיים מתרכזים במערכות ובאיברים החיוניים להישרדות, וזאת על חשבון מערכות השגרה. הפרשת ההורמונים גורמת לשינויים בזרימת הדם לטובת שרירי השלד כדי להשיג כוח ותגובה מהירה, כלי הדם בעור מתכווצים למניעת דימום, לחץ הדם, הדופק ורמת הסוכר בדם עולים. כל זאת על חשבון הפסקת פעולות העיכול, התחזוקה התאית והחיסונית.

הפעלת יתר של מנגנון "הילחם או ברח" היא גורם משמעותי בהתפתחות סטרס כרוני.

FIGHT OR FLIGHT והחיים המודרניים:

החיים המודרניים גם הם סוג של ג'ונגל, אולי מטאפורי יותר. מגוון התחומים במעגל החיים מספקים לנו התמודדויות רבות: במערכת הזוגית, במקום העבודה, נסיעה בכבישים וכד'. כאשר האדם עומד מול סיטואציות של ביקורת, פיטורין, כישלון, דחייה חברתית, מבחן וכד', האגו המאוים שלו יפעיל את אותן המערכות כאילו הוא מצוי בסכנה קיומית. במצב כזה המוח הפרימיטיבי לוקח פיקוד, מגייס את כל משאבי הגוף לצורך הישרדות גופנית ו"אוטם" את מרכזי החשיבה הקוגניטיבית.
הפעלת מערכות החירום שוב ושוב בפרק זמן קצר, גורמת לשחיקה נפשית וגופנית. בנוסף, האתגרים בחיים המודרניים, בדרך כלל אינם מצריכים תגובה גופנית מהירה אלא קשורים דווקא בבעיות מורכבות הדורשות מחשבה מורכבת והגיונית, אשר עומדת בסתירה מוחלטת לשימוש במנגנון "הילחם או ברח".